קצת על ההיסטוריה של הסוכר

השורשים של הסוכר (תרתי משמע) מגיעים מהודו, שם גדל צמח קנה הסוכר. יש עדויות על שימוש בסוכר בהודו כבר בשנת 260 לפני הספירה. משם התפשט בקצב איטי מאוד גידול קנה הסוכר גם לדרום מזרח אסיה וגם אל המזרח התיכון ואפריקה. קנה הסוכר הגיע לראשונה לאירופה במאה ה-11 בעקבות הצלבנים שחזרו ממסעות הצלב, והסוכר היה נדיר ויקר מאוד. עד המאה ה-15 גידלו מעט קני סוכר באגן הים התיכון ועיקר הסוכר הגיע לאירופה דרך מדינות המזרח התיכון. עדיין, סוכר היה מוצר מותרות לבתי מלוכה ואצולה בלבד. באותה תקופה, אחרי גילוי אמריקה, אירופאים התחילו לצאת למסעות ימיים ליבשת אמריקה ולאפריקה ולגדל קני סוכר במקומות שהגיעו אליהם. לצורך הגידול התחילו להביא עבדים מאפריקה אל המטעים וכמות הסוכר המיוצרת שהגיעה לאירופה הלכה וגדלה. מספרים על אליזבת הראשונה, ששלטה במאה ה-16, ששיניה היו רקובות כל כך והיא גם איבדה חלק גדול מהן, עד שאי אפשר היה להבין מה היא אומרת…

איך הפך הסוכר ממצרך נדיר למזון להמונים?

בעקבות השעבוד ההולך וגובר של עבדים מאפריקה בקולוניות האירופאיות בברזיל ובאיים הקריביים, גדל שפע הסוכר, מחירו ירד ובתחילת המאה ה-17 הפך למצרך זמין גם לפשוטי העם. ניצול אכזרי של עבדים בקצה אחד של העולם האכיל את העניים בקצה השני שלו וכדי לטעת מטעים עצומים של קני סוכר באיים הקריביים, שרפו את כל היערות והצמחייה המקומית כדי לפנות מקום לסוכר שיספק את התאווה למתוק באירופה ובארצות הברית הצעירה. בסוף המאה ה-18 סוכר היה זמין בכל מקום באירופה ונמכר גם בחנויות הקטנות ביותר אבל עדיין צריכת הסוכר היתה בערך 2-3 כפיות ביום. לקראת סוף המאה ה-19, צריכת הסוכר עלתה פי 10 לכ-20 כפיות ביום בבריטניה ובארצות הברית.

בעולם התחילה להתפתח תעשייה של ריבות, עוגיות, שוקולד וביסקוויטים ובסוף שנות החמישים של המאה העשרים צריכת הסוכר בבריטניה עלתה ל-36 כפיות סוכר ביום, צריכה שלא השתנתה הרבה גם עשרות שנים לאחר מכן.

עוד סוכרים נכנסים לתמונה

סוכר מקנה סוכר מהווה ⅔ מצריכת הסוכר העולמית, אבל אפשר להפיק סוכר גם מסלק ומתירס. בארצות הברית גידולי התירס מסובסדים, כך שזול מאוד להפיק סירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS), נוזל צמיגי שקוף שמכיל גלוקוז ופרוקטוז ומהווה 50% מכמות הסוכרים המוספים בארצות הברית כיום.
במקרה, או שלא, מתחילת שנות השמונים, כשהתחילו להמתיק בארצות הברית משקאות מוגזים בסירופ תירס במקום בסוכר מקנה סוכר, חל שם זינוק בשכיחות ההשמנה.

איך הסוכר הפך לחלק בלתי נפרד מהתזונה היומיומית שלנו?

יש לנו נטייה מולדת להעדיף את הטעם המתוק, ולכן ברור שנרצה להמתיק כל דבר שנאכל ותעשיית המזון מנצלת את ההעדפה הזאת לטובתה. לאורך מאות שנים אנשים הוסיפו בעצמם את הסוכר למזונות או למשקאות שלהם, אבל במהלך המאה העשרים ועד היום, ככל שאנחנו מתבססים יותר על מזון מתועש ומוכן, רוב הסוכר בתזונה שלנו מוסף למזון בכמויות גדולות עוד לפני שהוא מגיע אלינו לצלחת. הוספת הסוכר למזון הופכת אותו לטעים יותר, וכך נרצה לקנות ממנו עוד ועוד, אבל לא לבריא יותר. בעבר, היצרנים אפילו לא היו מחוייבים לפרט כמה סוכר מכילים המזונות ורק בעקבות חוקים ותקנות התחילו לפרסם את טבלת הסימון התזונתי שמאפשרת לנו לדעת מה כמות הסוכר שנמצאת במוצר.

המעבר למכירה בסופרמרקטים, שם אפשר לתמרן את הצרכנים לקנות מזונות מסוימים לפי גובה המדף בו הם נמצאים ושיטות שיווק נוספות, הגביר את צריכת הסוכר שלנו. בנוסף, העלייה בצריכת משקאות ממותקים בכל העולם המערבי "תרמה" משמעותית להגברת צריכת הסוכר. לפי נתוני משרד הבריאות, 43% מצריכת הסוכר שלנו מגיעה ממשקאות ממותקים. והתוצאה? כיום אנחנו מגיעים לעשרות כפיות סוכר מדי יום.
לפי המלצות התזונה האישיות של דייטו ניתן ללמוד מה כמות הסוכר הנכונה בשבילכם: בזכות שיטת הדירוג שלנו, כשמזון או שילוב מזונות מקבלים ציון נמוך מדי, סימן שהכמות ו/או הסוג פחות טובים עבורכם.

מתי התחילו להבין שיש בעיה עם הסוכר?

בשנות החמישים של המאה העשרים חלה עלייה משמעותית במקרי התחלואה והתמותה ממחלות לב, בעיקר אצל גברים. חוקרים רבים התחילו לחפש "מי אשם" ולבדוק איך משפיעים רכיבים שונים מהתזונה על התפתחות של מחלות לב. בשנות השישים היו שני חוקרים בולטים עם השערות מנוגדות: ג'ון יודקין הבריטי מצא שסוכרים מוספים הם הסיבה העיקרית לעלייה במחלות הלב ואנסל קיז האמריקאי טען ששומנים וכולסטרול הם הסיבה למחלות לב. מסמכים שפורסמו לראשונה רק ב-2016 מגלים שבשנות השישים חששה תעשיית הסוכר מפני ירידה בצריכת הסוכר ולכן מימנה מחקרים ושילמה למיטב החוקרים כדי שיוכיחו ששומן הוא הגורם למחלות לב. כך קרה שבשנות השמונים, כשפירסמו לראשונה המלצות תזונתיות בארצות הברית, רוב הקהילה המדעית גרסה שכדי למנוע מחלות לב צריך להפחית את השומן מהתזונה, במיוחד את השומן הרווי ואת הכולסטרול ושאין שום בעיה עם צריכה של סוכר. כך חלה עלייה בצריכת הסוכר ובשכיחות ההשמנה. במקביל, לא היתה ירידה במחלות לב.

מספר המשתמשים שאומרים שמאמר זה עזר להם: 42 מתוך 43

הערות

0 הערות

המאמר סגור להערות.