הדעה הרווחת היום בקרב חוקרים היא שצריכת סוכר היא הגורם העיקרי להשמנה ולמחלות כרוניות רבות. הסוכר אולי מענג בטעמו אבל פוגע מאוד בבריאות שלנו בהרבה היבטים:
הקשר בין סוכר והשמנה
זה לא סוד, העולם שלנו הולך ומשמין: בשנת 2015 ארגון הבריאות העולמי העריך ש-2 מיליארד אנשים, כשליש מאוכלוסיית העולם, סובלים ממשקל עודף ומעלה ומתוכם, 600 מיליון אנשים מוגדרים במצב השמנה. המספר הזה הכפיל את עצמו מאז 1980, ובשנים שחלפו מאז השתנו דפוסי התזונה של אנשים ברחבי העולם לצריכה של מזון מעובד יותר ומשקאות ממותקים. סוכר מוסף נחשב לאחת מהסיבות העיקריות להשמנה ויש הקבלה כמעט מלאה בין מגפת ההשמנה לבין העלייה בצריכה של משקאות ממותקים. הסוכר הבעייתי ביותר הוא הפרוקטוז, שאנחנו צורכים כמויות גדולות ממנו מדי יום כי הסוכר הלבן, סוכרוז, מתפרק בגוף לגלוקוז ולפרוקטוז. אגב, סירופ תירס הוא המקור העיקרי לפרוקטוז בתזונה האמריקאית. מוסכם בקרב מומחים ברחבי העולם שתזונה שמבוססת על סוכרוז גורמת להשפעות הדומות לאלו של פרוקטוז, כנראה מכיוון שהפרוקטוז מהווה 50% מהסוכרוז. הפרוקטוז עובר בגוף תהליכים שונים מאשר הגלוקוז ולכן הצריכה שלו לא גורמת לתחושת שובע. כך אפשר לשתות כמויות גדולות של שתייה ממותקת ועדיין לא תהיה תחושת שובע ועודף הקלוריות יכול להוביל להשמנה. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר ישיר בין העלייה בצריכת פרוקטוז לעלייה בשכיחות ההשמנה, לא "סתם" השמנה, אלא להשמנה בטנית, שמגבירה את הסיכון למחלות רבות. זאת מכיוון שבניגוד לשומן התת עורי, השומן הבטני מתנהג אחרת בגוף ומפריש חומרים מזיקים.
הקשר בין סוכר וסוכרת
עם מגיפת ההשמנה מגיעה גם הסוכרת (סוכרת סוג 2). ההשמנה, שלרוב מופיעה בגלל צריכה עודפת של סוכר, היא גורם הסיכון החזק ביותר לסוכרת וקיים קשר בין צריכה עודפת של סוכר לבין סיכון לפתח סוכרת. בנוסף, כיום כבר ברור ומבוסס הקשר בין צריכת מזונות עשירים בפרוקטוז לבין התפתחות סוכרת. כמות גדולה של סוכר בתפריט יכולה להוביל למצב שנקרא "עמידות לאינסולין" בו התאים של הגוף לא מגיבים לאינסולין ולא קולטים את הסוכר מהדם, וכך רמת הסוכר בדם גבוהה מהרצוי. הלבלב מפריש עוד ועוד אינסולין כדי להתגבר על העמידות של התאים וגם רמת האינסולין בדם גבוהה ובסופו של דבר הלבלב לא מסוגל לייצר עוד אינסולין ומתפתחת סוכרת.
סוכר וכבד שומני
צריכה גבוהה של פרוקטוז קשורה לסיכון מוגבר לפתח את מחלת הכבד השומני הלא אלכוהולי (NAFLD), מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם, שקיימת אצל עד 30% מהאוכלוסייה הבוגרת. בניגוד לסוגים אחרים של סוכר, פרוקטוז מגיע ישירות לכבד, שם הוא מנוצל לאנרגיה או מאוחסן בצורת חומר בשם גליקוגן. מכיוון שהכבד יכול לאחסן כמות מוגבלת של גליקוגן, צריכה גבוהה של פרוקטוז תיצור עודפים שהכבד יהפוך לשומן והשומן הזה יצטבר בו. מצב של כבד שומני אינו תמים, כיוון שהוא מגביר סיכון לסוכרת ולמחלות לב ובעיקר כי הוא יכול להתפתח לשחמת הכבד ואף לסרטן הכבד.
הקשר בין סוכר ומחלות לב וכלי דם
כמות גדולה של פרוקטוז גורמת להשמנה בטנית. השומן התוך בטני, שנקרא גם "שומן ויסצרלי" קשור להתפתחות מחלות לב. פרוקטוז גם מעלה את רמות השומנים (טריגליצרידים) בדם וגם את רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL). רמות גבוהות של שומנים אלה בדם עלולות לגרום לטרשת עורקים, כלומר ליצירת משקעים על דפנות כלי הדם ובכך לפגוע בזרימת הדם, כולל זרימת הדם ללב. צריכה עודפת של קלוריות מובילה להשמנה שגם היא מגבירה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ראינו גם שהפרוקטוז פוגע ביכולת של הגוף להגיב להורמון אינסולין, ובכך מגביר סיכון לסוכרת שגם היא מובילה למחלות לב וכלי דם.
הקשר בין סוכר ועששת
כשאנחנו אוכלים סוכר, החיידקים בפה ניזונים ממנו, מפרקים אותו וכתוצר לוואי מפרישים חומצה. החומצה הזאת הורסת את המבנה של השן וגורמת לחורים ובסופו של דבר לריקבון של השיניים. כאמצעי הגנה חיוני לצחצח שיניים באופן קבוע ובמיוחד אחרי אכילת מזונות עשירים בסוכר. יחד עם זאת, הטוב ביותר, במיוחד עבור ילדים הוא צמצום אכילה של ממתקים ושתייה מתוקה.
הקשר בין סוכר וגאוט
גאוט הוא סוג של דלקת מפרקים שמתפתחת אצל חלק מהאנשים שיש להם רמות גבוהות של חומצה אורית ("חומצת שתן") בדם. החומצה האורית יכולה ליצור גבישים דמויי מחטים במפרקים ולגרום להתקפים פתאומיים של כאב, רגישות, אדמומיות ונפיחות. איך כל זה קשור לסוכר? הפרוקטוז מעלה את רמות החומצה האורית בדם ובכך מהווה גורם סיכון לגאוט.
הקשר בין סוכר ולחץ דם גבוה
רמה גבוהה של חומצה אורית בדם, כתוצאה מצריכה מוגברת של פרוקטוז לא רק מגבירה סיכון לגאוט אלא גם ליתר לחץ דם. החומצה האורית מעכבת פעילות של חומר בשם ניטריק אוקסיד (NO) שמרחיב את כלי הדם. ניטריק אוקסיד מסייע לכלי הדם לשמור על האלסטיות שלהם ודיכוי הפעולה שלו מוביל לעלייה בלחץ הדם. בנוסף, כשיש בדם רמה גבוהה מדי של אינסולין וגם עמידות לאינסולין יש סיכון גבוה יותר ללחץ דם גבוה.
הקשר בין סוכר וסרטן
ראינו כבר שתזונה עשירה בסוכר יכולה להוביל להשמנה, לסוכרת, לעלייה ברמות AGEs ולכבד שומני ובאופן כללי, למה שנקרא "תסמונת מטבולית". כל המצבים הללו הם לכשעצמם גורמי סיכון לסוגים שונים של סרטן. מחקרים על הקשר בין סוכר מוסף בתזונה שלנו לבין סרטן ממשיכים להתנהל, ובינתיים כדאי שנשמור על אורח חיים בריא ככל האפשר.
הקשר בין סוכר ודיכאון
דפוסי תזונה שכוללים מזונות מעובדים וסוכריים נקשרו במספר מחקרים לסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון. משערים שתנודות ברמת הסוכר בדם ותהליכי דלקת שהסוכר יכול לגרום בגוף יכולים להוביל לדיכאון.
הקשר בין סוכר והאצת תהליכי זיקנה
הסוכר פרוקטוז מעלה בדם רמות של חומרים שנקראים AGEs, חומרים שנוצרים כתוצאה מתגובה כימית בין סוכר לחלבון בגוף שלנו. AGEs יכולים לגרום להזדקנות מוקדמת של העור ולהופעת קמטים או להעמקתם, כיוון שהם פוגעים בחלבונים קולגן ואלסטין שעוזרים לעור להיות נוקשה ומתוח. בנוסף, צריכת כמויות גדולות של סוכר הוכחה כמאיצה את קיצור הטלומרים, הקצוות המגינים על כל הכרומוזומים שלנו מפני נזקים. עם השנים הטלומרים מתקצרים באופן טבעי, אבל אורח חיים לא בריא, כולל צריכה מוגברת של סוכר מזרזת את התהליך וגורמת לגוף להזדקן מהר יותר.
הקשר בין סוכר ופגיעה בתפקוד המוח
סוכרת היא גורם סיכון ידוע להתפתחות דמנציה ולאנשים עם סוכרת סוג 2 יש 50-65% יותר סיכון לפתח אלצהיימר. מחקרים מהשנים האחרונות משערים שרמות גבוהות של סוכר בדם יכולות להיות גורם סיכון להתפתחות דמנציה גם אצל אנשים שאין להם סוכרת.
כיום גם יש יותר עדויות לכך שמנגנון אפשרי למחלת האלצהיימר הוא עמידות לאינסולין במוח, ויש המציעים לקרוא לה "סוכרת סוג 3". את הסיבות והמנגנונים ממשיכים לחקור.
הערות
המאמר סגור להערות.