איך מתפתח המיקרוביום שלנו?

מיד עם יציאת התינוק לאוויר העולם הוא רוכש את המיקרוביום הראשוני שלו. אם הלידה היא וגינלית, מגיעים לתינוק החיידקים שנמצאים בנרתיק של האם. אם התינוק נולד בניתוח קיסרי, מגיעים אליו חיידקים אחרים שמקורם בעור של האם וגם חיידקים מסביבת חדר הניתוח. המצב הרצוי ביותר הוא, כמובן, לידה וגינלית והחיידקים שמגיעים לתינוק הם חיידקים מסוג ביפידובקטריום. זה בדיוק סוג החיידקים שצריך להיות אצל התינוק, כיוון שחלב האם מכיל מזון במיוחד עבורם: סוגים של אוליגוסכרידים שהתינוק לא יכול לעכל אבל הביפידובקטריום הם היחידים שיכולים. אצל תינוקות שנולדו בלידה קיסרית מתיישבים במעיים חיידקים מסוג סטרפטוקוקים, שפחות יכולים לנצל את חלב האם. משערים שיש מנגנון פיצוי שמאפשר הגעה של החיידקים ה"נכונים" למעי התינוק. הנקה, כמובן, יכולה לעזור בכך, כיוון שחלב האם מכיל חיידקים רצויים וגם את המזון המתאים להם. כך שהמזון של התינוק - הנקה או תמ"ל - משפיע על המיקרוביום שלו. עד גיל שנה חל השינוי הגדול ביותר במיקרוביום של התינוק ובגיל 3 המיקרוביום כבר דומה לזה של אדם בוגר.